נכנסתי לקלפי בשנת 2018 לאחר שירדתי הרבה במשקל, הייתי הכי בכושר אי פעם החלטתי להיכנס מתוך גחמה! קיבלתי את המייל שאומר שמצאתי מקום בשדה התעופה של אורלנדו, בדרכנו הביתה מחופשה משפחתית גדולה. התחלתי להתאמן מיד, אבל זמני הריצה שלי לא השתפרו, התעייפתי בקלות ונאבקתי בקרסול כואב ולאורך כל ינואר 2019 הייתי לא טוב. רק ב-6 בפברואר הובהלתי לבית החולים ואובחנה אצלי צורה נדירה של לוקמיה (לוקמיה פרומיאלוציטית חריפה). ביליתי חודש בבית חולים בבידוד, ואז בששת החודשים הבאים עברתי כימותרפיה. דחיתי את המקום שלי במרתון לשנת 2020 וכעת אני 18 חודשים בהפוגה.
יסמין רצה עם בעלה
כן, זה למעשה אירוע הריצה הראשון שלי!
זה היה קשה להפליא, מכיוון שנאלצתי להתגונן בגלל לוקמיה בשנה שעברה, זה הרגיש כאילו החיים שלי בהמתנה כבר שנתיים, לא רק שנה אחת.
למרבה המזל, בעלי הצליח להשיג מקום של הרגע האחרון לעשות את זה איתי!
אנחנו בעצם הולכים לחופשה בדבון למרתון, אז אנחנו עדיין לא בטוחים במסלול שלנו, אבל מתכננים לצאת לדרך מהקוטג' שלנו ורק לראות לאן נגיע!
כן, בעלי הולך לעשות את זה איתי ואמא שלי הולכת להביא את הילדים שלנו לנקודות שונות כדי לעודד אותנו.
התאמנתי פעמיים למרתון שלא קרה, והפעם אני נחוש להשיג את המדליה שלי! אני אוהב לחשוב שאני די גמיש אז אני מקווה שאוכל להשלים את זה.
אני מגייס תרומות עבור טיפול בלוקמיה , שכן הם מנסים להעלות יותר מודעות לסימנים והתסמינים של לוקמיה כדי לוודא שאנשים מאובחנים בזמן שכן אבחון מוקדם הוא חיוני עם לוקמיה.
אני רק מקווה לסיים, בהשוואה למקום שבו הייתי לפני 18 חודשים לסיים יהיה הישג מדהים.